מבחן EQ: פרופיל אינטליגנציה רגשית

מיפוי ההרגלים הרגשיים שלך

מבחן פרופיל ה-EQ הרגשי הוא כלי לחקירה עצמית של הרגלי התגובה הרגשית שלך. דרך 48 שאלות במבנים שונים, סביב שש חוליות מרכזיות: מודעות עצמית; ויסות עצמי; הבנה רגשית; מודעות חברתית; תיקון קשרים; התאוששות מלחץ, הוא בוחן איך אתה מבחין ברגשות, מפרש אותם, מווסת תגובות, קורא אחרים, מתקן חיכוך ומתאושש אחרי לחץ.

באמצעות מפת רדאר של האנרגיה הרגשית האישית שלך, המבחן נותן פרופיל מעשי של ההרגלים הרגשיים שלך. זה אינו אבחון קליני, אבל הוא יכול לעזור לראות אילו חוליות כבר מרגישות חלקות ואילו עשויות להרוויח מצעד תרגול קטן ומדויק.

מה שונה במבחן ה-EQ החדש?

אנחנו מתייחסים למבחן הזה כאל מפה מעשית של הרגלים רגשיים, לא כפסק דין אם ה-EQ שלך גבוה או נמוך. במקום לשאול רק אם אתה יודע מה התשובה הנכונה חברתית, הוא מסתכל על הרצף שקורה בדרך כלל בחיים האמיתיים: לשים לב לרגש, להבין אותו, לווסת את התגובה הראשונה, לקרוא את החדר, לתקן חיכוך ולהתאושש אחר כך.

המבחן מפרק את הרעיון הרחב של אינטליגנציה רגשית לשש חוליות מוחשיות: מודעות עצמית, ויסות עצמי, הבנה רגשית, מודעות חברתית, תיקון קשרים והתאוששות מלחץ. אתה לא מקבל רק ציון יבש. אתה מקבל פרופיל שמראה אילו חוליות קלות לך יותר ואילו נוטות לגבות יותר אנרגיה.

למה לא למדוד EQ עם שאלות פשוטות של נכון או לא נכון?

מערכות יחסים אינן מבחן, ולעיתים נדירות יש להן תשובה אחת מושלמת. אם נשתמש רק בשאלות נכון/לא נכון ברורות מדי, רוב האנשים יבחרו באפשרות שנשמעת מנומסת, בוגרת ומתחשבת. זה ימדוד “אני יודע מה אדם טוב אמור לעשות”, לא “מה אני באמת נוטה לעשות תחת לחץ”.

המבחן הזה נועד לתפוס את דפוסי התגובה הסבירים שלך, כולל אלה שאתה לא תמיד מבחין בהם. חלק מהפריטים הם שאלות התבוננות עצמית, חלקם תרחישים חברתיים, וחלקם מבקשים לקרוא רמזים רגשיים. כדאי לקרוא את התוצאה כפרופיל הרגלים, לא כציון אבחוני רשמי.

האם ציון נמוך אומר שיש לי EQ נמוך או מזג רע?

ממש לא. ציון נמוך יותר לא אומר שאתה אדם רע. הוא פשוט מצביע על חוליה שבה הדרך הנוכחית שלך אולי עולה לך יותר אנרגיה נפשית מהנדרש, או על מיומנות שעדיין לא מרגישה טבעית.

למשל, ציון נמוך בתיקון קשרים יכול פשוט לומר שאחרי ויכוח אתה מרגיש מבוכה ולא יודע איך לפתוח שוב את השיחה. זה לא אומר שאתה קר. התייחס לממדים נמוכים כאל התראות על בזבוז אנרגיה: כאן אתה עובד קשה מדי, ודרך אחרת עשויה להפוך את החיים לקלים יותר. המטרה אינה לבקר אותך, אלא לעזור לך למצוא דרך נוחה יותר לנוע בחיים.

איך כדאי לקרוא את הדוח כדי להפיק ממנו הכי הרבה?

הדרך הטובה ביותר להשתמש בו היא כראי לדפוסים הפנימיים שלך. אל תכריח את עצמך להיות מאוזן באופן מושלם בכל ששת הממדים. זה מתיש. במקום לרדוף אחרי גרף רדאר מושלם, הסתכל על השקעים וזהה את החוליה או שתיים שמשפיעות הכי הרבה על היציבות שלך. התאמה קטנה וחוזרת בדפוס תגובה בסיסי לרוב מועילה יותר מניסיון כללי להיות טוב יותר בכל דבר.

כשאתה עייף, כועס על מישהו או תקוע רגשית, חזור למפה הזאת ושאל: איזו חוליה הייתה חלשה? האם פספסתי את הרגש, פירשתי לא נכון, איבדתי את רגע העצירה, קראתי את החדר יותר מדי, נמנעתי מתיקון או לא התאוששתי? ברגע שרואים את החוליה, הצעד הבא מתבהר.

מדריך הממדים

מודעות עצמית

זה מתייחס לדיוק שבו אתה מבחין במצב הרגשי שלך בזמן אמת ונותן לו שם. מודעות עצמית חזקה פירושה שאתה יכול להבחין בין רגשות דומים, כמו כעס ותסכול או עצב ועייפות, לפני שהם מעצבים את ההתנהגות שלך בשקט.

ויסות עצמי

זה מתייחס ליכולת לעצור, להעריך מחדש ולבחור תגובה כשהרגש עולה. זה לא אותו דבר כמו פשוט להסתיר כעס. ויסות בריא נותן לך מרחב להגיב בלי להכחיש את מה שאתה מרגיש.

הבנה רגשית

זה מתייחס להבנה שלך מאיפה רגשות מגיעים, איך הם מתפתחים ואילו הנחות עשויות להיות מחוברות אליהם. זה עוזר להפריד בין האירוע עצמו לבין הסיפור שהמוח מיד בונה סביבו.

מודעות חברתית

זה מתייחס לדיוק שבו אתה קורא טון, הבעת פנים, הפסקות, הקשר וגבולות חברתיים שלא נאמרו. הגרסה המועילה רגישה אבל לא חשדנית: היא שמה לב לרמזים ועדיין משאירה מקום לבדוק אם הפרשנות נכונה.

תיקון קשרים

זו היכולת לנקוט פעולה בונה אחרי קונפליקט או עומס רגשי. היא כוללת הורדת מגננה, הכרה בהשפעה, מתן שם למטרה משותפת ויצירת מקום גם לתיקון וגם לגבולות.

התאוששות מלחץ

זה מתייחס ליעילות שבה אתה מתאושש אחרי כישלון, לחץ או פגיעה רגשית פתאומית. זה כולל הרגעה גופנית, חיפוש תמיכה, שליטה במחשבות חוזרות וחזרה לתפקוד יומיומי בלי להעמיד פנים שהלחץ לא היה משמעותי.

מקורות:

  1. Peter Salovey, John D. Mayer (March 1990) Emotional Intelligence. Imagination, Cognition and Personality https://doi.org/10.2190/DUGG-P24E-52WK-6CDG
  2. K. V. Petrides, Adrian Furnham (November 2001) Trait emotional intelligence: Psychometric investigation with reference to established trait taxonomies. European Journal of Personality https://doi.org/10.1002/per.416
  3. James J. Gross (1998) The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of General Psychology https://doi.org/10.1037/1089-2680.2.3.271
  4. James J. Gross, Oliver P. John (August 2003) Individual differences in two emotion regulation processes: Implications for affect, relationships, and well-being. Journal of Personality and Social Psychology https://doi.org/10.1037/0022-3514.85.2.348
  5. Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Jacqueline Hill, Yogini Raste, Ian Plumb (2001) The Reading the Mind in the Eyes Test Revised Version: A study with normal adults, and adults with Asperger syndrome or high-functioning autism. Journal of Child Psychology and Psychiatry https://doi.org/10.1111/1469-7610.00715
  6. John D. Mayer, Peter Salovey, David R. Caruso, Gill Sitarenios (March 2003) Measuring emotional intelligence with the MSCEIT V2.0. Emotion https://doi.org/10.1037/1528-3542.3.1.97
  7. Carolyn MacCann, Richard D. Roberts (August 2008) New paradigms for assessing emotional intelligence: Theory and data. Emotion https://doi.org/10.1037/a0012746
  8. Michele M. Tugade, Barbara L. Fredrickson (2004) Resilient individuals use positive emotions to bounce back from negative emotional experiences. Journal of Personality and Social Psychology https://doi.org/10.1037/0022-3514.86.2.320
  9. Caryl E. Rusbult, Julie Verette, Gregory A. Whitney, Linda F. Slovik, Isaac Lipkus (January 1991) Accommodation processes in close relationships: Theory and preliminary empirical evidence. Journal of Personality and Social Psychology https://doi.org/10.1037/0022-3514.60.1.53
  10. Dana L. Joseph, Daniel A. Newman (January 2010) Emotional intelligence: an integrative meta-analysis and cascading model. Journal of Applied Psychology https://doi.org/10.1037/a0017286
  11. George A. Bonanno, Charles L. Burton (November 2013) Regulatory flexibility: An individual differences perspective on coping and emotion regulation. Perspectives on Psychological Science https://doi.org/10.1177/1745691613504116
  12. Todd B. Kashdan, Lisa Feldman Barrett, Patrick E. McKnight (February 2015) Unpacking emotion differentiation: Transforming unpleasant experience by perceiving distinctions in negativity. Current Directions in Psychological Science https://doi.org/10.1177/0963721414550708
  13. Susan Nolen-Hoeksema, Blair E. Wisco, Sonja Lyubomirsky (September 2008) Rethinking rumination. Perspectives on Psychological Science https://doi.org/10.1111/j.1745-6924.2008.00088.x
אישיות ועצמיability-testsemotional-quotientמבחן ה-EQאישיותמבחן פסיכולוגי30 הטובים ביותר
פרופיל ה-EQ הרגשי שלך מוכן. כך האנרגיה הרגשית שלך מתחלקת:
-
מנתח...

נסו שנית